טַרְסִי

טַרְסִיII, טוּרְסִי m. nom. gent, of Tarsus, Tarsian.Pl. טַרְסִיִּים, טוּרְ׳. Meg.7a בגתן … שני ט׳ היו והיו מספרים בלשון טרסי Ms. M. (only בגתן … שני טרשיים היו) Bigthan and Teresh were two Tarsians and conversed in the Tarsian language; ib. 13b שני ט׳ … טורסי (Ms. M. תרסיים … תרסי). Ib. 26a בה״כ של ט׳ Ms. M. (ed. טור׳; Tosef. ib. III (II), 6 אלכסנדרים) the synagogue of the Tarsians in Jerusalem (Rashi: of the bronze-workers, v. preced.). Y.Shek.II, 47a בה״כ של ט׳ (Yeb.96b טבריא).